התנועה ליהדות מתקדמת הינה עמותה הפועלת כמוסד ללא מטרות רווח ומאגדת תחתיה את כל המוסדות וכל הארגונים הרפורמיים הקיימים ופועלים בישראל. היהדות המתקדמת רואה בעצמה ממשיכה ישירה של דרכי אבות, אלו נביאי ישראל הקדומים תוך שמירה על דרכם וחזונם.
התנועה ליהדות מתקדמת חרטה על דגלה עקרונות רבים המובילים אותה, ביניהם הליכה בדרך הצדק והמשפט, שימת דגש על יחסים שבין אדם לחברו ושוויון מלא בין המינים וכן הליכה בדרכם של חכמי תלמוד ומשנה והתאמת המסורת וההלכה למציאות המודרנית בת זמננו.
התפיסה הדתית הרפורמית רואה בתורה "תורת חיים" המאפשרת לכל אחד למצוא בתוכה את הנתיב והדרך המתאימים לו ביותר. התנועה מקדשת את השונה במסגרת היהודית תוך ראייה בהלכה כדרך שניתנה על מנת שניתן יהיה לחיות לפיה ולא להקשות – ללבוש צורה ולפשוט אותה בהתאם לכל דור ודור.
הבחירה בין המצוות שיש לקיים ובין אלו שלא, נעשית בשלוש זירות: זירת היחיד, הקהילה והמדינה. יש לאדם לשאול את עצמו על החיבור לאותה מצווה מתוך ידע ולימוד, לפנות אל הקהילה ולהתייעץ עמה ועם ראשיה, ובשאלות גדולות ועקרוניות להציב גם את טובתה של המדינה. ההחלטה נעשית ממקום בו עקרון הבחירה הוא עקרון מוביל, כאשר החופש לבחור הוא אבן יסוד בתפיסת היהדות המודרנית.
תחילתה של התנועה ליהדות מתקדמת
התנועה ליהדות מתקדמת התפתחה באירופה בתקופת החילון וההשכלה שלאחר מלחמת העולם השנייה. התפיסה המודרנית שלה והיכולת לשלב בין חילון לבין יהדות שימשו פתרון רוחני לאלפים רבים שלאחר השואה איבדו את אמונתם ונדמה שגם את זהותם.
התנועה רואה בפעילותה אחד הגורמים המרכזיים שסייעו בתקופה זו לעצור את ההתבוללות ואת ההיפרדות מן העם היהודי והשתלבות בניכר כאזרח העולם ללא דת או כנוצרים מן המניין (יוצאי אירופה רבים בחרו להתנצר ולהתבולל) ועל כך גאוותה.
התנועה ליהדות מתקדמת הפכה עם השנים לתנועה דתית שמרכזה הגדול ביותר הינו בארצות צפון אמריקה, אך ליבה נתון בישראל, אליה היא קוראת לעלות ולהתחייב. לתנועה 1200 מרכזים הפזורים בכל רחבי העולם על פני 50 מדינות. בישראל פועלים 35 מרכזים של התנועה, מצפון ועד דרום. אחד הגופים שנמצאה תחתיה הינו המרכז לפלורליזם יהודי, המתנהל כגוף משפטי הפועל לקידום ערכי התנועה: שיוויון, צדק חברתי, פלורליזם ועוד.
לצד המרכזים פועלים גם בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, גני ילדים ומרכזי חינוך, תנועות נוער ומועדונים חברתיים כולם ברוח היהדות המתקדמת. בראש הקהילות עומדים
רב רפורמי או רבה רפורמית, המנהלים בדרך כלל גם את מערכת שירותי הדת של המרכז כמו טקסי בר או בת מצווה,
חתונה רפורמית, בריתות ופדיון הבן וכן טקסי אבלות למיניהם.
האשה ביהדות המודרנית
בראש ובראשונה פועלת היהדות המתקדמת לשוויון, ואכן שיוויון בין המינים הוא אחד מזירות הפעילות הבולטות שבה. מעמד האשה בתנועה ליהדות מתקדמת מקביל בצורה מוחלטת למעמד הגבר בכל התחומים, בזכויות ובחובות, בתפקיד אותו הם מייצגים בבית, במשפחה ובקהילה.
אישה יכולה לעלות לתורה בבת המצווה שלה ואף לקדש את בעלה בטקס נישואיה. השוויון הוא מלא גם בדרגות גבוהות יותר כמו למשל הסמכה לרבנות. אישה יכולה לשמש כרבת קהילה, לפסוק הלכה ולקדש בני זוג, היא גם יכולה ומוזמנת לעלות לתורה בשבתות.
בבית הכנסת אין הפרדה בין שתי העזרות, עזרת נשים ועזרת גברים, אלא ישיבה משותפת בחלל גדול אחד. הקהל משתתף בתפילה באופן פעיל שר ומקריא יחד את התפילה, ובנוסף מקיימים כמה דקות של דומייה בהם זוכה הקהל להתייחד עם אמונתו, אלוהיו ובקשותיו.
נישואים אזרחיים
מדינת ישראל אינה מכירה במוסד הרפורמי כמוסד רבנות לגיטימי. הבוחרים בקיום חתונה רפורמית מחויבים לגבות אותו בטקס
נישואים אזרחיים בחו"ל, ולאחר מכן לאשרו במשרד הפנים. התנועה מנהלת מאבק ציבורי ומשפטי על מנת לזכות בהכרת הממסד ולשנות את גישת הרשויות, אך נדמה שצפוי לה מאבק ממושך ומורכב.
