בשנים האחרונות, נושא החתונה של זוגות חד מיניים עלה לכותרות יותר מפעם אחת. הדרישה של ארגונים, פוליטיקאים מסוימים וידוענים שונים היא לאפשר נישואין חד מיניים, דבר שלא עומד בקנה אחד עם ההלכה המסורתית של מדינת ישראל.
עד אשר יאושרו נישואין מהסוג הזה, אם בכלל, נדרש לבחון מהי המדיניות בעולם ביחס לסוגיה, וכן להזכיר את הדרכים באמצעותן ניתן לבצע את הצעד החשוב הזה.
לכל מדינה, יש את התקנות שלה
החל מסוף המאה ה-20, החלו להישמע קריאות הולכות וגוברות לאפשר נישואין של בני זוג מאותו מין בלא מעט מדינות בעולם. הטענה המרכזית היא שמדובר בזכות לכל דבר ועניין, אשר על המדינה להעניק לאזרחיה. בנוסף על כך, ברור שאישור הנישואין טומן בחובו השלכות משמעותיות על לא מעט מתחומי החיים, לרבות סוגיות פיננסיות (פנסיה, מיסים), זכויות סוציאליות או אפילו נושאים הקשורים לאחריות אישית.
נושא הנישואין החד מיניים, מטבע הדברים, אינה פשוט כלל וכלל, שעה שהתפיסה המקובלת היא לנישואין של גבר ואישה. כל מדינה מעמידה את השיקולים שלה על כף המאזניים, וניתן להבחין באינספור הבדלים ביחס למדיניות זו אצלן.
נכון לעכשיו, כמעט 20 מדינות ברחבי העולם מאפשרות נישואין חד מיניים, כאשר בין השמות היותר מוכרים ניתן להזכיר את ספרד, בלגיה, הולנד, אנגליה, פורטוגל, צרפת, ברזיל, ארגנטינה, קנדה, ניו זילנד, דרום אפריקה ועוד. במדינות רבות אחרות מתאפשרים הנישואין רק בחלק מהאזורים, כאשר מדינות ארצות הברית מהוות דוגמת מובהקת לכך.
המצב בישראל
בישראל, כאמור, לא מתאפשרים כיום נישואין חד מיניים, וזאת עקב העובדה שבתי הדין הדתיים, האחראיים על הנישואין בישראל, נוקטים בגישה שמרנית בסוגיה הזו. הנושא נמצא במחלוקת של ממש, כאשר סקרים שנערכו לאחרונה הראו כי הציבור הישראלי דווקא תומך ברובו באישור נישואין חד מיניים בישראל.
גם לא מעט מפלגות וחברי כנסת הכריזו טרם הבחירות האחרונות על תמיכתם בנישואין אלה, אך עד היום, למעט מספר שינויים בזכויות הניתנות לבני הזוג הנשואין, לא נעשה דבר ממשי על מנת לאפשר להם להתחתן הלכה למעשה.
עד אשר יתרחש השינוי המיוחל, עומדות עבור המעוניינים לקבל מעמד של בני זוג נשואין מספר אופציות עיקריות. אפשרות מקובלת של בני זוג מאותו מין להיות מוגדרים כלוקחים חלק בחיים משותפים היא הגדרתם כידועים בציבור, הגדרה שתינתן באם הם חיים באופן משותף ומקיימים יחדיו סוגיות משפחתיות או כלכליות.
הבעיה היא שהגדרה זו מצמצמת מאד את רשימת הזכויות הניתנות להם מעצם היותם בני זוג. לא מעט מקרים שהתחילו בתור הגדרה שכזו, הגיעו במהלך השנים אל בין כותליהם של בתי המשפט השונים בישראל.
יחד עם זאת, ראוי להדגיש שבהחלט קיימים בנמצא פתרונות אלטרנטיביים, המוגדרים על ידי לא מעט אנשים כיעילים יותר. בכוחם של בני הזוג לערוך ביניהם הסכמים, דוגמת הסכם לחיים משותפים, וזאת במקום הסכמים מסורתיים יותר שנבצר מהם לעשות (הסכם ממון מהווה דוגמא מובהקת לכך).
אפשרות שהפכה למקובלת במיוחד בשנים האחרונות היא טיסה לחו'ל, לאחת המדינות שמאפשרות נישואין חד מיניים, וחתונה בו. מקרה זה נחשב לאופטימלי מבחינת הזכויות המגיעות לבני הזוג, שעה שהם נרשמים לאחר הגעתם ארצה, הן במרשם האוכלוסין והן בתעודות הזהות שלהם, כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין.
כמובן שבני זוג רבים מחליטים, על אף שאינם יכולים להתחתן על פי ההלכה, לערוך טקס חתונה, אפילו מושקע. במקרה הזה, הם יכולים לבחור באינספור סוגים של טקסים אלטרנטיביים, או אפילו להעניק אחד לשני כתובה חילונית, המגדירה היטב את היחסים ביניהם, ואת הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים.
