לאורך השנים התפצלה הדת היהודית למספר זרמים הכוללים את היהדות האורתודוכסית, היהדות הרפורמית והיהדות הקונסרבטיבית. היהדות האורתודוכסית דוגלת בשמירה קפדנית ככל הניתן על ההלכה והמסורת.
היהדות הקונסרבטיבית גורסת כי יש להתאים את ההלכה היהודית לדרישות הזמן, אך אין לבצע סטיות קיצונית עד כדי התנקות מהמסורת כפי שביצעו לדידם בזרם הרפורמי.
בישראל הזרם הדומיננטי ביותר גם בכל הקשור לסוגיית הנישואין והגירושין הוא הזרם האורתודוכסי. חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג-1953 קובע שהנישואין והגירושין של יהודים בישראל ייערכו לפי דין תורה, כאשר לפי החוק, דין תורה משמעו טקס נישואין לפי ההלכה האורתודוכסית. משמעות הדבר כמובן הוא, שחתונה רפורמית או קונסרבטיבית שבוצעה על אדמת ישראל, אינה בעלת תוקף ודינה כדין נישואין אזרחיים.
חתונה קונסרבטיבית – הליך החתונה
ההלכה היהודית קובעת תנאים ברורים לטקס נישואין כדת משה וישראל. טקסי הנישואין הרפורמיים או הקונסרבטיביים כוללים אומנם במסגרתם עריכת חופה עם רב רפורמי, שבירת כוס ושבע ברכות, ברם יש בהם מספר שינויים.
ראשית, חתונה קונסרבטיבית מאפשרת לבני הזוג גמישות רבה יותר בעריכת טקס הנישואין. הם יכולים להוסיף מוטיבים משל עצמם לטקס המסורתי בין אם על ידי עיצוב הכתובה, או שילוב בני משפחה או חברים בטקס.
הכתובה היא מסמך משפטי אותו מעניק הגבר לאישה טרם הנישואים, ומטרתו להגן על זכויות האישה במהלך תקופה זו. הגבר מתחייב לפרנס ולכבד את האישה לאורך נישואיהם ולתת לה סכום מסוים של כסף במקרה של גירושין. בהלכה קיימים כללים ברורים לאופן עריכתה של הכתובה על מנת שתהווה מסמך תקף. בטקס הנישואין הקונסרבטיבי, הכללים לכתובה ותוכנה יכולים להיות גמישים יותר ואישיים יותר לבני הזוג.
מלבד זאת, בניגוד לטקס האורתודוכסי בו הגבר בלבד מקדש את האישה באמצעות טבעת הנישואין שכן לפי ההלכה הקידושין תלויים ברצונה, בטקס הקונסרבטיבי גם האישה יכולה להעניק לגבר טבעת נישואין תחת החופה. בדומה, בנישואין קונסרבטיביים גם האישה יכולה לשבור את הכוס בסיום החופה, בניגוד לטקס האורתודוכסי בו מנהג שבירת הכוס נעשה על ידי הגבר בלבד.
פקיעת הנישואין
פקיעת הנישואין הקונסרבטיביים תהא דומה לזו של נישואין אזרחיים בחו"ל. במידה והטקס נערך בישראל, הוא חסר כל תוקף חוקי ולכן אין צורך במתן גט. במידה והטקס נערך בחו"ל ובני הזוג נרשמו כנשואים במשרד הפנים, אזי הם יכולים להתגרש לפי חוקי המדינה בה התחתנו או בבית הדין הדתי הרלבנטי, כאשר אקט הגירושין עצמו נעשה על ידי פנייה לבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק. ההלכה היהודית אינה נוקטת עמדה ברורה באשר לצורך בגט במקרה של נישואין שלא בחתונה אורתודוכסית.
נישואין קונסרבטיביים – פסיקה
תיק רבני 9498-64-1 פלונית נ' פלוני- ערעור ברשות על החלטה של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, כאשר אחת השאלות המרכזיות הייתה האם יש בקיומם של נישואין רפורמיים או קונסרבטיביים כדי לשלול מבית הדין הרבני את הסמכות לדון בענייני הגירושין של בני הזוג לפי סעיף 1 לחוק בתי הדין? שכן הנישואין במקרה זה בין בני הזוג נערכו לטענת המערערת בארצות הברית בבית כנסת קונסרבטיבי על ידי רב קונסרבטיבי ולכן אינם עומדים במבחן דין תורה הקבוע בחוק.
כבוד הדיין בבית הדין הרבני הגדול הרב מנחם חשאי קובע כי אין בעובדה של הנישואים קונסרבטיביים או רפורמיים כדי לדחות את סמכותו של בית הדין לדון בתביעה. כמו כן, במקרה זה נוטה בית הדין לקבל את עמדת המשיב כי הנישואין היו למרות הכול לפי דין תורה בשל נוסח הכתובה וחתימת שני העדים עליה.
